Search Results

התקציר השבועי של "עם אחד" בוחן את ההתפתחויות האחרונות בישראל, בתפוצות, וביחסים בין שתי הקהילות. הערות, בקשות תרגום ספציפיות וכן בקשות למידע נוסף ניתן להפנות לכתובת: office@amechadunited.org חרם ה-BDS · חברת פרסום שעבדה בעבר עם שורת ארגונים יהודיים פרוגרסיביים, סירבה לספק שירותי שיווק למכון שלום הרטמן בשל העובדה שהארגון מתנגד לחרם ה-BDS. החברה, 'ביג דאק' (Big Duck), סיפקה בעבר שירותים לסמינר התאולוגי היהודי של התנועה הקונסרבטיבית, למועצה הלאומית של נשים יהודיות, ולקשת, קבוצה של להט"ב יהודיים. למכון סניפים בירושלים ובניו יורק. בחברה טענו שהם אינם מתנגדים לעבודה עם גופים ישראלים באופן גורף, ולטענת החברה ההחלטה התקבלה במשותף. לעומת זאת, דורית רבאני, מנהלת התקשורת של מכון שלום הרטמן בצפון אמריקה, טוענת כי ההחלטה היתה חד-צדדית מצידה של 'ביג דאק'. לדבריה, לאור העובדה שלארגון משרדים בירושלים, היא נשאלה האם הארגון ציוני ומתנגד ל-BDS, ומשאישרה זאת – הודיעו לה כי 'ביג דאק' לא יעבדו איתם. · שורת ארגונים פרוגרסיביים, כולל ג'יי-סטריט, הקרן לישראל חדשה, וארגון תרועה, פרסמו הודעה המביעה שביעות רצון מהחלטת ממשלת ישראל שלא לקדם לעת עתה את תוכניות הבניה באיזור E1, המכונה גם 'מבשרת אדומים'. תוכניות נועדו ליצור רצף טריטוריאלי בין ירושלים למעלה אדומים. הארגונים שיבחו את ממשל ביידן על התערבותו בענייניה הפנימיים של ישראל, תוך הצהרה ש"אנו דוחקים בהם להמשיך ולהדוף את התרחבות ההתנחלויות באופן נרחב יותר". רבה ג'יל ג'ייקובס, מנכ"לית ארגון 'תרועה' הוסיפה כי יחד עם שביעות הרצון על עיכוב תוכנית E1, הארגון חש מצוקה רבה מול העובדה ש"ממשלת ירושלים קידמה תוכנית לשכונת התיישבות חדשה במזרח ירושלים עם קרוב ל-1,500 יח"ד חדשות". הארגון דרש עצירה של כל תוכניות הבניה. חקיקה בנושאי דת ומדינה · רפורמת הגיור בעוד רפורמת הגיור נידונה בישראל בלהט, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כבר קובעת עובדות בשטח בשאלת 'מיהו יהודי'. עד היום, בחלוקה לאוכלוסיות, הגדירה הלשכה "ערבים", "יהודים" ו"אחר". בקטגוריית האחר נכללו כאלה שעלו לישראל מכוח חוק השבות אך אינם יהודים על פי ההלכה. כעת, לבקשתו של שר המודיעין אלעזר שטרן, ההגדרה תשתנה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודיעה כי הגדרת "אחר" תבוטל, ותורחב הגדרת "יהודים" והיא תיקרא מעתה "יהודים ואוכלוסייה יהודית מורחבת". בכך יכללו בהגדרה היהודית מאות אלפי איש שאינם יהודיים על פי ההלכה, צעד נוסף בפגיעה באחדותו של עם ישראל. · מתווה חלוקת הכותל אחרי שהוצף בפניות מיהודים מרחבי העולם שביקשו לדעת כיצד יוכלו להביע את התנגדותם לפשרת הכותל, יוצא 'עם אחד' עם קמפיין לחתימה על עצומה שמטרתה להגיש לממשלה הישראלית 150,000 חתימות נגד המהלך. ניתן למצוא את העצומה ב-www.onekotel.org מזכיר הממשלה שלום שלמה נפגש ביום שני השבוע עם נציגי הרפורמים והקונסרבטיביים ועדכן אותם על תוכניות הממשלה בנוגע למתווה הכותל. הנציגים דנו בקידום המתווה, ושמעו על תוכניות הממשלה לשיפוץ ברחבת התפילה הדרומית. לנציגים נאמר כי הממשלה איננה מתכוונת להקפיא את המקווה, גם אם לא תדחוף אותו קדימה בכל העוצמה. גורמים שנכחו בפגישה אמרו כי "המדינה נותנת מתנה לקונסרבטיבים ולרפורמים ובמידה מסוימת משנה את המציאות ברחבת הכותל המערבי". רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית, אמרה לאחר הפגישה: "מצאנו ידיד במשרד ראש הממשלה". · רפורמת הכשרות בעקבות עתירה במסגרת חוק חופש המידע, נחשפה תשובת הרבנות לבג"ץ בעניין כשרות צוהר. הרבנות הציגה שורה של מקרים שבהם מקום קיבל כשרות של 'צוהר', אך בפועל התגלו בו ליקויי כשרות חמורים. בין הטענות, הוצג מקרה ניתנה כשרות רטרואקטיבית ליקב ליין שיוצר 7 שנים לפני מתן התעודה, רק על סמך עדות בעלי המקום שרק יהודים שומרי מצוות השתתפו בייצור היין, כמתחייב מן ההלכה. הכשרות לא הוסרה גם כאשר הוצג סרטון שמציג בבירור עובדים שאינם דתיים המשתתפים בתהליך הביקבוק. בתשובה, דחה ארגון 'צוהר' את הטענות נגדו כ"לשון הרע", אך בפועל לא השיב לטענות על המקרים האמורים.

"מי שלא מזדהה עם ערכי היהדות שלא ינסה לשנות אותם – אין לקבוצת פוליטיקאים בעלת מנדט צר, המנותקים מרגשי קדושה, שום זכות מוסרית לפגוע בערכים היקרים למיליונים של יהודים בארץ ובעולם" ״תראי, בסופו של דבר, זו רק חתיכת בד" בשיחות שאני מעבירה לקבוצות פרוגרסיביות, במיוחד אלה המגיעות מהתפוצות, אני בוחרת לעתים קרובות להתחיל בפרפרזה על הניסוי החברתי המפורסם של פילוסוף פוליטי ג'ונת׳ן היידט. אני מראה למשתתפים טלית ושואלת אילו הייתי קורעת אותו לגזרים כדי לשטוף את הבית שלי, בלי שמישהו יראה, האם זה היה מעשה מוסרי. התגובה בדרך כלל היא תזוזות של אי נוחות ותשובות בחצי פה. הם מרגישים שלא בנוח עם הרעיון אבל גם לא מרגישים שהם יכולים לכנות את המעשה כלא מוסרי. זה מרגיש לא נכון, אבל מי הם שישפטו. בסופו של דבר, תמיד יש את הבחור או הבחורה שיגאלו את כולם מיסורייהם: "תראה, זה חשוב והכל, אבל בסופו של דבר, זו רק חתיכת בד. אין לטלית רגשות. ואם את עושה את זה בתוך הבית שלך, מי אנחנו שנגיד שזה לא מוסרי?". הגישה הזו עומדת בלב הדיון על האופי היהודי של המדינה המתנהל כיום בארץ. התשובות של משתתפי ההרצאות שלי מאשרות את ממצאיו של ג׳ונת׳ן היידט, שחקר את נושא קבלת החלטות מוסריות בכל רחבי העולם ומצא שבהתמודדות עם דילמות מוסריות הליברלים שואלים שאלה אחת מרכזית: "האם מישהו נפגע?" הם מקדישים מעט תשומת לב לשתי שאלות נוספות: "האם זה הוגן?" ו"האם זה פוגע בחופש של מישהו?" אבל הם יתעלמו לחלוטין משלוש שאלות נוספות המרכיבות את "המייטריקס המוסרי" – שאלות הנאמנות, הסמכות והקדושה. ערכים אלה כמעט ולא קיימים בציבורים הפרוגרסיביים. אנשים בעלי זיקה למסורות השונות, לעומת זאת, בדרך כלל ישקלו את כל ששת הערכים וינסו למצוא איזון ביניהם. הציבור המאמין בישראל מאותגר פעם אחר פעם סביב שאלות ה״סובלנות״ וה״פלורליזם״. מה אכפת לכם שתהיה תחבורה הציבורית בשבת? מה כואב לכם מה מלמדים את הילדים בבתי הספר הממלכתיים? למה אתם מתנגדים לרפורמת הגיור ולנישואין אזרחיים. למה אתם לא יכולים פשוט לחיות ולתת לחיות? המאבקים על האופי היהודי של מדינת ישראל הוא ציפור הנפש של הציבור המאמין על כל גווניו, החרדים, הדתיים והמסורתיים, כי הוא מתנהל בין אלה המעמידים את ערכי היהודיות ומסורת ישראל בראש מעיינותיהם לבין אלה שהכותל, עם כל ההיסטוריה שלו, הוא רק קיר תמך של הורדוס. הטלית, עם כל הסימבוליות, היא רק חתיכת בד, והשבת, ארוחת שישי והכל, זה רק עוד יום בשבוע. שתי הצהרות פוליטיות מהשבועות האחרונים המחישו היטב את הנקודה הזו. בדיון על הגיור בוועדת הכנסת, זרקה ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו כי "בתורה יש 600 ומשהו מצוות, הרבי מליובאוויטש צמצם אותן ל-10, ואפשר לצמצם אותן עוד יותר". כמה אירוני שמלינובסקי בחרה להזכיר בהקשר הזה דווקא את הרבי מליובוויטש, שהתנגד נחרצות להכרה באנשים שאינם יהודים לפי ההלכה כיהודים בישראל. לא ברור גם מה גרם למלינובסקי לחשוב שלרבי מליובוויטש היתה הסמכות או הרצון "לצמצם" את מספר המצוות. אולם מה שברור הוא שמבחינתה אין לתורה שום קדושה או משמעות והיא רואה את היהדות כאוסף של כללים שרירותיים שאפשר להתעלם מהם, לצמצם או לשנות אותם כפי שעולה על רוחה. ההצהרה השנייה הגיעה שעות לאחר מכן מכיונו של ח״כ גלעד קריב מהעבודה. קריב הציע הליך גיור אוטומטי לילדים לאמהות לא יהודיות, לפיו תינוקות יעברו ברית מילה לפני היציאה מבית החולים ויירשמו אוטומטית כיהודים. ככל הנראה, קריב לא שם לב שכבר שלושת אלפים שנה אנחנו עושים ברית מילה ביום השמיני, בעוד שבתי החולים בישראל משחררים את היולדות ואת התינוקות ביום השלישי. אולם חשוב מכך, קריב הוכיח שמבחינתו שלמות העם היהודי, הסטנדרטים של גיור, שלא לדבר על הלכות ברית המילה הם כולם שרירותיים וניתן לשנות אותם לפי הגחמה שלו כדי שיתאימו לאינטרסים הפוליטיים. בניגוד למלינובסקי, קריב ועמיתיהם, 6 מיליון יהודים ישראלים, חרדים, דתיים ומסורתיים, כמו גם מיליונים של אחינו ואחיותינו בתפוצות, אינם רואים במורשתנו אוסף אקראי של חוקים חסרי משמעות. הלכות התורה אינן חוקי עזר של עירייה זניחה. "קריב לא שם לב שכבר שלושת אלפים שנה אנחנו עושים ברית מילה ביום השמיני". צילום: יונתן זינדל פלאש 90עבורנו, טלית היא לא רק פיסת בד. זהו תשמיש קדושה שעבורו סיכנו סבותינו את חייהם בצריפים של אושוויץ וברגן-בלזן. הכותל הוא לא רק הקיר התמך של הורדוס. זהו מקום קדוש, אשר אבותינו הגנו עליו בחייהם. והלכות התורה אינם גחמות. הם הליבה שלאורך הדורות שמרה על הזהות היהודית שלנו. גם היום, בכל העולם, מיליונים של יהודים בוחרים להקריב מעצמם למען יהדותם. הם מקיימים אורח חיים פשוט יותר כדי להקדיש יותר זמן ללימוד תורה ומוותרים על משרות מבטיחות עבור שמירת השבת. בתפוצות, על אף האנטישמיות הגוהה, יהודים רבים בוחרים להפגין את הזהות שלהם בפומבי למרות הסיכון שבדבר. כי עבורנו להיות יהודי הוא ערך מרכזי ומחייב, לא עוד שורה בתעודת הזהות שעסקן פוליטי סוחט עבור האלקטורט. ואם כבר מדברים על מוסר, אין לקבוצת פוליטיקאים בעלת מנדט צר, המנותקים מרגשי קדושה, שום זכות מוסרית לפגוע בערכים היקרים למיליונים של יהודים בארץ ובעולם. אם למדנו משהו מההיסטוריה היהודית זהו שעם ישראל יהיה מוכן לשלם כל מחיר כדי לשמור על הזהות שלו. כי עבורנו, טלית הוא לא רק חתיכת בד. לאה אהרוני. צילום: אנדריה בראונשטייןלאה אהרוני היא מנהלת פעילות בישראל של ארגון ״עם אחד״ לחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. הופיע במקור באתר של ערוץ 14-https://www.now14.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%9b%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%94%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%93/

התקציר השבועי של "עם אחד" בוחן את ההתפתחויות האחרונות בישראל, בתפוצות, וביחסים בין שתי הקהילות. הערות, בקשות תרגום ספציפיות וכן בקשות למידע נוסף ניתן להפנות לכתובת: office@amechadunited.org השר אלעזר שטרן מעודד בעקיפין נישואי תערובת של יהודי התפוצות שר המודיעין אלעזר שטרן שדחף לשינוי הגדרת לא-יהודים כ"אוכלוסיה יהודית מורחבת" במסמכי הלשכה המרכזית לסטטיטיקה, מסביר כי הוא מכוון בכך לעידוד עלייה לארץ של משפחות הנשואות בנישואי תערובת בצפון אמריקה. שטרן אומר כי עלינו להיות "מכילים" באשר למשפחות כאלה, אם תבקשנה לעלות לארץ, כך שבני הזוג והילדים של יהודים אלה יחושו בנוח בישראל. בכך, שטרן מעודד למעשה נישואי תערובת, העומדים בקרב הצעירי ארה״ב על 72%. 'עם אחד' במכתב תמיכה לבני הערובה שניצלו בקוליוויל, טקסס "פעולת הטרור הממוקדת שהביאה אותך ואת הקהילה שלך לעבור את החוויה הקשה הזו היא עוד תזכורת לסכנה שהאנטישמיות והרגש האנטי-ישראלי מהווים לחייהם ולרווחתם של כל היהודים, בכל פינה בעולם", כך נכתב במכתב תמיכה שנשלח מ'עם אחד' לרבאיי צ'ארלי סיטרון-ווקר, שהוא ובני קהילתו נלקחו כבני ערובה בבית הכנסת שלהם בטקסס בשבת האחרונה. במכתב, הביעו יושבי הראש של הארגון אירווינג ליבוביץ וסול ורדיגר את הודייתם ורווחתם על ההצלה, ושיבחו את אומץ לבו של הרב ופעולותיו בשעות הקשות שעברו עליו. השניים איחלו לו ולקהילתו התאוששות מהירה. אחרי ש'בן אנד ג'ריס' החרימה את יהודה ושומרון: ירידות של 26 מיליארד דולר בשווי המניה בששת החודשים האחרונים מאז הודיעה חברת הגלידות 'בן אנד ג'ריס' על סיום ההתקשרות עם הזכיין בישראל עקב סירובו להחרים את יהודה ושומרון, צללה מניית יוניליוור בכ-20%. יוניליוור היא חברת האם של 'בן אנד ג'ריס', והיא סרבה להתערב בהחלטת חברת הגלידות. לשם השוואה, מדד FTSE 100 הלונדוני הכולל את מניית יוניליוור, עלה בתקופה המדוברת ביותר מ-10%, כך שמדובר בירידות צורבות במיוחד. ההפסד המצטבר עומד על כ-26 מיליארד דולר. התנגדות לתוכנית שיפוץ הכותל המערבי בארגונים הרפורמים ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון תקציב של 110 מיליון ש״ח לשימור וטיפוח הכותל המערבי – והרפורמים מחו על כך. התקציב כולל שיפוצים ושדרוגי תשתיות ותחבורה למקום, פיתוח תוכניות לקהלי יעד שונים וגיבוש אמצעים להנגשת הכותל. השרים אלעזר שטרן, נחמן שי, תמר זנדברג ועומר בר-לב היה בין הנמנעים בהצבעה על ההחלטה משום שלא כללה את הרחבה הרפורמית. בתגובה התלוננו הארגוני הרפורמים והקונסרבטיביים על העברת התקציב לכותל, בשל העובדה שמיועד לרחבת הכותל המסורתית בלבד. ד”ר יזהר הס, סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ולשעבר מנכ"ל התנועה המסורתית מסר: "החלטת הממשלה תמוהה, כיצד יתכן שסכום עתק מושקע (שוב) בקרן למורשת הכותל בעוד עזרת ישראל (כותל המשפחות) עומד כילד חורג ומבויש...". חשוב לציין כי כ-10 מיליון מבקרים מגיעים לכותל מדי שנה. התועה הרפורמית מצהירה: מתווה הכותל הוא רק הצעד הראשון בדרך לנשואין אזרחיים ותחבורה בשבת בתנועה הרפורמים מודים כי המאבק על הכותל הוא "מאבק סימבולי", שנועד לפרק את המדינה היהודית מכל סממניה היהודיים. אנה קיסלנסקי מנכ"לית התנועה הרפורמית טוענת בסרטון על מתווה הכותל: "אי יישום מתווה הכותל מרחיק מכולנו גם את התחבורה הציבורית בשבת וגם את הנישואים האזרחיים... ברגע שהמונופול החרדי על הכותל יישבר סוף סוף אפשר יהיה לקדם נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת". בתוך כך בכתבת דעה בJerusalem Post הציג יו״ר המשותף ״עם אחד״ שלמה (סול) ורדוגר נתונים לגבי חוסר רלוונטיות של המתווה לחלוקת הכותל לחיבור עם יהודי התפוצות. קרוב ל-60% מחברי התנועות הליברליות מעולם לא ביקרו בישראל, ועוד 20% ביקרו כאן פעם אחת. מתוך כלל החברים, 85% מגיעים לבית הכנסת שלהם רק פעמים בודדות בשנה, אם בכלל. "אם הרוב המכריע של אלה שהמנהיגים הרפורמים מתיימרים לייצג לא טורחים להגיע לטמפל השכונתי שלהם ולא לצאת לטיול בישראל, קשה להאמין ששינויים במסורת התפילה בכותל יטפחו קשרים רגשיים עמוקים. לארץ הקודש", כותב ורדיגר. לעומת זאת, שמירה על אחדות הכותל תקרב דווקא את הקהילות המטפחות את קשרים עם ישראל והמושקעות כאן מבחינה הסטורית. נחשף: השר כהנא ניסה לבצע רפורמה לטובת רשת גיורים עצמאית רשת הגיורים 'גיור כהלכה', המזוהה עם ארגון רבני צוהר וארגונים נוספים, חשפה השבוע כי שר הדתות מתן כהנא "מפר את ההבטחות שנתן לנו כי הגיורים של גיור כהלכה יוכרו בחוק החדש". כהנא אמר כי ניסה, אך לא מצא דרך חוקית להכיר למפרע בגיורי הרשת, ולכן הכרה בה לא נכללה ברפורמת הגיור. ערוץ 14 חשף כי רבנים המגיירים ברשת זו קשורים לארגונים הפועלים נגד היהדות במדינה. תפנית: הרב לאו יעמוד בראש מערך הגיור הרב הראשי לישראל ונשיא בתי הדין הרב דוד לאו הודיע במכתב לנציב שירות המדינה, כי הוא יתפוס את כל האחריות של ראשות מערך הגיור. על פי החלטת ממשלה, הגיור בישראל מונחה על ידי נשיא בית הדין הגדול, והרב לאו הודיע כי ישתמש בסמכות חוקית זו כדי לנהל את כל פרטי מערך הגיור בעצמו. בכך עוקף הרב לאו את המינוי של הרב בניהו ברונר לראשות רשות הגיור שקודם על ידי השר כהנא.

התקציר השבועי של "עם אחד" בוחן את ההתפתחויות האחרונות בישראל, בתפוצות, וביחסים בין שתי הקהילות. הערות, בקשות תרגום ספציפיות וכן בקשות למידע נוסף ניתן להפנות לכתובת: office@amechadunited.org דוחו"ת: האנטישמיות העולמית גואה, ולצידה התמיכה ב-BDS בין צעירים יהודיים בארה"ב דו"חות שפורסמו על ידי משרד התפוצות הישראלי ועל ידי קרן רודרמן האמריקנית לקראת יום השואה הבינלאומי המצויין כיום (חמישי), מראים כי האנטישמיות גואה בחמש השנים האחרונות ובייחוד בשנה האחרונה. בארצות הברית אחד מכל ארבעה יהודים היה יעד לאנטישמיות השנה, וב-5 השנים האחרונות 40% חוו אירוע אנטישמי כלפיהם או כלפי אדם קרוב להם. בקרב היהודים האורתודוכסים, שיהדותם נראית לעין, חוו 72% אירועי אנטישמיות כלפיהם או כלפי אדם קרוב ב-5 השנים האחרונות. שיא של עשרות שנים נרשם גם באירועי האנטישמיות בבריטניה, וצרפת תפסה את המקום הראשון בשיאי אנטישמיות וירטואלית. בו זמנית, 17% מכלל היהודים ו-24% מהצעירים היהודים בארצות הברית תומכים ב-BDS. בנוסף, 41% מיהודי ארצות הברית סבורים כי לערבים ישראליים אין זכויות הצבעה שוות ליהודים, ו-27% חושבים שהם לא יכולים להצביע כלל. בית משפט בגרמניה: האיסור על BDS בעיר מינכן אינו חוקי בית משפט לעניינים פדרליים בעיר לייפציג שבגרמניה קבע כי האיסור שהטילה העיר מינכן על פעילויות של תנועת ה-BDS אינו חוקי משום שהוא פוגע בחופש הביטוי. עיריית מינכן תחוייב לאפשר פעילויות של התנועה בעיר, כולל גישה לאולם העירייה עבור פעילויות אלה. ראש עיריית מינכן דיטר רייטר הביע את אכזבתו מפסק הדין, המהווה לדבריו נסיגה לאחור שפוגעת אישית בתושבי העיר מינכן ובדמוקרטיה של העיר. רייטר אמר עוד כי ציפה כי בעת שבה האנטישמיות גוברת, בית המשפט ייתן משקל גדול יותר לזכויות המיעוט אל מול חופש הביטוי. רבנים פרוגרסיביים מגנים את פינוי הבית בשכונת שמעון הצדיק/שייח' ג'ראח הארגון הפרוגרסיבי 'תרועה' גינה את פינוי בית משפחת סלאחייה בשכונת שמעון הצדיק/שייח' גראח. הבית, שכנגדו עמד צו פינוי משנת 2017, נהרס אחרי שנקבע משפטית כי בני המשפחה פלשו אל הקרקע. הקרקע מיועדת לבניית בית ספר לחינוך מיוחד לילדי השכונה הערבים. למרות זאת, הארגון גינה את הפינוי, וטען כי טענות הרשויות בישראל כי הקרקע מיועדת לבניית בתי ספר הן בסך הכל תירוץ לפינוי. הארגון אף רמז כי מדובר בחלק ממזימה ליהוד השכונה. מועמדו של השר מתן כהנא לראשות מערך הגיור: הרפורמה בעייתית ערוץ 12 חשף במוצאי שבת כי הרב בניהו ברונר אמר בשיעור לפני מספר שבועות כי רפורמת הגיור הינה בעייתית. הרב ברונר מונה לעמוד בראש מערך הגיור על ידי השר לשירותי הדת מתן כהנא לעמוד אחרי הדחת ראש המערך הקודם."אני לא בטוח שזו הדרך", הוא אמר. הרב ברונר ציין כי גיורים על ידי רבני ערים הם פתיחת פתח לעקיפת הרבנות הראשית ו"זה דבר בעייתי מאד". לדברי הרב ברונר הסיבה לרצון לעקוף את הרבנות הראשית נובעת מהתנגדותה לגיורי קטנים במשפחות שאינן שומרות תורה, וכי "אני לא שקט עם האופציה המקלה". השר כהנא: עלינו לחזר אחרי זרע ישראל ולגייר אותם השר לשירותי דת מתן כהנא אמר ביום שני כי על מדינת ישראל "לחזר אחרי זרע ישראל ולצרף אותם ליהדות על פי הההלכה". הוא טען כי עלינו לעשות זאת משום ש"אנו נמצאים בשסע עמוק בחברה הישראלית, שלדעתי נובע מהמתח בין דת למדינה, והגיעה השעה ששני הצדדים יתגמשו". יצויין כי על פי ההלכה אין מחזרים אחרי גרים וכי היהדות איננה דת המחפשת לצרף אליה חברים חדשים. השר טען עוד כי איננו חושש מהאיום בספרי יוחסין משום שלטענתו "זהו המצב בפועל". עוד ציין כי ישנה השלמה הדדית בין רפורמת הכשרות לבין רפורמת הגיור – אם רפורמת הכשרות הקטינה, לטענות מסויימות, את רבני הערים, הרי שרפורמת הגיור מרחיבה את סמכויותיהם ומאפשרת להם לגייר.

ארגון 'עם אחד': הרפורמים לא מייצגים את יהדות ארה"ב לאה אהרוני, מנהלת 'עם אחד' בישראל, מדברת עם ערוץ שבע.

ביהדותהרפורמיתתומכיםבמינוי, אךארגון "עםאחד" האורתודוקסימתנגדנחרצותבטענהכיווןשלאיצאחוצץנגדאמירותאנטישמיותשלצעיריםמתנועתו מאת צביקה קליין (photo credit: FOREIGN MINISTRY) ברחבי העולם היהודי מופעלים לחצים אדירים סביב האפשרות שח"כ, הרב הרפורמי, גלעד קריב ישמש כשר התפוצות בממשלה המסתמנת. מצד אחד נשיא התנועה ליהדות רפורמית בארה"ב, הרב ריק ג'ייקובס, שנפגש היום (ד') עם גורמים בכירים בממשלה ובאופוזיציה והעביר להם את המסר שמינויו של קריב חשוב להם מאוד. אם לא ימונה לתפקיד בגלל לחצים כאלה או אחרים, הדבר יפגע קשות ביחסים שבין הזרם הרפורמי, הזרם הגדול בארה"ב, עם מדינת ישר אל. מהצד השני נמצאת "עם אחד", קואליציה של גופים ויחידים בכירים בקהילה היהודית־אורתודוקסית בארה"ב, שקמה בעקבות המחאה היהודית העולמית סביב סיכול מתווה הכותל. "ח"כ גלעד קריב, מועמד אפשרי ל תפקיד שר התפוצות, שתק כשצעירי תנועתו תמכו בחמאס", כתבו אנשי עם אחד במכתב ששלחו לחברי הכנסת. "הוא אינו ראוי ואינו יכול לחזק את הקשר עם יהדות התפוצות". לדבריהם קריב "עבר בשתיקה על מכתבם הפומבי של כ־100 סטודנטים לרבנות של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בארה"ב שהאשימו את ישראל באפרטהייד, אלימות גזענית, וטיהור אתני". כזכור, כ־100 סטודנטים לרבנות וחזנות של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית בארה"ב פרסמו במהלך מבצע "שומר החומות" מכתב המצדד בחמאס. במכתבם האשימו את ישראל ב"אלימות גזענית" נגד פלסטינים וטענו כי הטרור הוא תוצאה טבעית של המדיניות הישראלית. למעשה, הם שללו את זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל בתארם כעם נרדף שהגיע "למקום מלא באנשים שלא היו מעוניינים בשכנים חדשים". "על אף תיאורים של סבל פלסט יני, הכותבים לא התייחסו ולו במילה אחת לסבל של הישראלים תחת מתקפת הטרור", כותבים אנשי עם אחד. לדבריהם, האמירות הקשות לא זכו לגינוי מצד הממסד הרפורמי, לא בארץ ולא בארה"ב. "ראשי התנועה הרפורמית, כולל ח"כ גלעד קריב, אחד המועמדים לתפקיד שר התפוצות, שעמד עד לאחרונה בראש התנועה הרפורמית הישראלית, לא הגיבו כלל לאמירות המקוממות מצד 'דור העתיד' של רבני תנועותיהם. גם ראשי המכללות בחרו להתעלם כאשר רק אחד מתוך שמונה פרסם מכתב נגד האמירות של תלמידיו". "אנחנו מתקשים להבין איך מי שעומד להתמנות לתפקיד החשוב של שר התפוצות יכול לעבור בשתיקה על אמירות אנטי ישראליות מצד הדור הבא של מנהיגים רוחניים מבית מדרשו", אמר יושב ראש ארגון עם אחד, ד"ר שלמה לייבוביץ'. מנהלת המחלקה הישראלית של עם אחד, לאה אהרוני אמרה כי תפקידו העיקרי של שר התפוצות הוא לחזק את הקשר בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות "מתוך תחושת שותפות הגורל של כל העם היהודי. מי שעומד מנגד כשצעירי תנועתו מאשימים את ישראל בטיהור אתני לא יוכל לפעול להשגת מטרה זו". בשנת 2018 ביקרו לראשונה אנשי עם אחד בישראל, יחד עם היו"ר שלמה ורדיגר, איש עסקים העומד בראש הארגון החרדי אגודת ישראל בארה"ב, בכירים מתנועת חב"ד, הרב פסח לרנר מארגון בתי הכנסת "ישראל הצעיר" ואנשי תקשורת חרדיים כגון רות ליכטנשטיין, מו"ל "המודיע" באנגלית. בעלי הון יהודיים מרחבי העולם, יחד עם ראשי ארגונים יהודיים שמרניים ואורתודוקסיים, פנו בימים האחרונים לאנשי ימינה ותקווה חדשה כדי שלא יאפשרו לקריב לשמש כשר התפוצות, שלטענתם יוביל אג'נדה פרוגרסיבית שתגרום להתנגדות בקהילותיהם. התשובה של המפלגות הללו הייתה כי הם אינם צד במינוי וההחלטה היא של מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה. "בדיוק התקנתי מזוזה במשרדו החדש של עמיתי האהוב ח"כ הרב גלעד קריב אשר הינו כעת חבר כנסת", צייץ היום ג'ייקובס בט וויטר. "מדובר במנהיג יוצא דופן אשר מביא עימו תקווה חדשה לקראת האתגרים העומדים בפנינו. מזל טוב". אם תקום הממשלה החדשה, משרד התפוצות ינוהל על ידי נציג מפלגת העבודה, ככל הנראה ח"כ לשעבר נחמן שי, שלו רקע עשיר בקשר עם התפוצות ומועדף על ידי ראש מפלגתו. גורמים במפלגה סבורים שמיכאלי מעדיפה לתת את התפקיד לשי, אשר יהפוך לחבר כנסת במסגרת החוק הנורווגי, כיוון שלדעתה אין לאפשר לח"כ לשמש כשר בקדנציה הראשונה שלו בכנסת. גורם בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, בעל רקע שמרני, אמר למקור ראשון כי "קריב מאוד שנוי במחלוקת ועוין כלפי היהודים המסורתיים. פעם ראיתי אותו תוקף אישית את הרב ריסקין מאפרת ומשפיל אותו. מינויו ירחיק את הקהילה היהודית המסורתית־דתית ברחבי העולם, שהינם התומכים החזקים בישראל. הוא אינו מסוגל לבנות גשרים לאלה שאינם שותפים לאידיאולוגיה הרפורמית שלו, ופועל תמיד בצורה מתעמתת ולא מכבדת לאחרים".

התקציר השבועי של "עם אחד" בוחן את ההתפתחויות האחרונות בישראל, בתפוצות, וביחסים בין שתי הקהילות. הערות ובקשות למידע נוסף ניתן להפנות לכתובת: office@amechadunited.org חדשות ישראל · עם אחד מתנגד לניסיון להוציא את עניני היהדות במרחב הציבורי (דוגמת נושא הכשרות) מתחום אחריותה של הרבנות הראשית ולהעבירם לידי פקידים בעלי מינוי פוליטי, כפי שעולה ממתווה חוק רפורמת הכשרות שהוצג על ידי השר לשירותי דת, מתן כהנא. הרבנות הראשית היא הגוף המקצועי המופקד על נושאים של יהדות ציבורית וצריכה להישאר כזו גם בעתיד. · 40% מהציבור החילוני מצהיר כי הוא שונא את החרדים. נתון זה ונתונים מטרידים אחרים על היחסים בין הקבוצות הדמוגרפיות השונות בישראל העולים ממחקר של תנועת פנימה דורשות תשומת לב מיידית מצד קובעי המדיניות בישראל. התפתחויות בתפוצות · אחד מכל שלושה יהודים אמריקאיים מתאר את יחסה של ישראל לפלשתינים כ״גזעני״, בעוד כרבע מאשימים את ישראל ברצח עם ואפרטהייד. המספרים גבוהים אפילו יותר בקרב צעירים מתחת לגיל 40. האנטי-ישראליות הסוחפת את הקהילה היהודית אמריקנית משתקפת היטב בסקר של מכון המצביעים היהודיים (Jewish Electorate Institute). בדומה לסקר פיו, עולה שבאופן עקבי הקהילה הדתית תומכת בישראל יותר מכל קבוצה דמוגרפית אחרת בכל הפרמטרים. אנטישמיות · 90% מיהודי ארה"ב מודאגים מהאנטישמיות, לפי הסקר הנ"ל של מכון המצביעים היהודיים. נתון זה תואם את תוצאות הסקרים הקודמים, דוגמת סקר פיו, לפיהם 75% מהמשיבים חושבים שחלה עלייה באנטישמיות בחמשת השנים האחרונות. חרם ה-BDS · ארגון עם אחד ביטא את התנגדותו הנחרצת לכל ביטוי של חרם והטלת סנקציות נגד ישראל במכתב שנשלח לחברת יוניליבר בנוגע לחרם של חברת בן אנד ג'ריס כלפי לקוחות ביהודה ושומרון. · הארגון תומך בהחלטה של חמש מדינות בארה״ב (פלורידה, טקסס, ניו יורק, ניו ג'רזי ואילנוי) לבחון האם צעד החרם של בן אנד ג׳ריס מחייב את המדינה להטיל עיצומים כלכליים על חברת האם יוניליבר בהתאם לחוקי המדינה נגד תנועת ה-BDS. ״עם אחד״ קורא למושלים של שלושים המדינות האחרות שחוקקו חוקים נגד תנועת ה-BDS לפעול גם הם בהתאם. · ארגון עם אחד מביעה אכזבה עמוקה לאור בחירתם של ארגונים יהודיים פרוגרסיביים דוגמת ג'יי סטריט, הקרן החדשה לישראל, שותפים לישראל פרוגרסיבית, תרועה - הקריאה הרבנית לזכויות אדם, עמינו, אמריקאים התומכים בשלום עכשיו, ו-הבונים דרור צפון אמריקה לתמוך שוב במתנגדי ישראל. ארגונים אלו עתרו למושלי המדינות השונות בארה"ב בדרישה שלא לנקוט בצעדים משפטיים כנגד חברת יוניליבר, וציינו שהם מתנגדים לחקיקה נגד תנועת ה-BDS בטענה שזו ״סכנה לחופש הדיבור״. הטייה אנטי-ישראלית במדיה · מקבץ התמונות מסעיר שפרסמה חברת AP אודות השפעת המלחמה על הילדים בעזה מהוות דיווח חד-צדדי ומוטה. בעוד שכותבי וצלמי AP מאשימים את ישראל ביצירת טראומה בקרב הילדים בעזה הם לא טורחים להטיל את האחריות למלחמה על החמאס ולא משקפים את הטראומה הנגרמת לאזרחים ישראליים אחרי עשור וחצי של טילים מעזה. "עם אחד" בחדשות · לאה אהרוני, מנהלת עם אחד ישראל, בראיון טלוויזיוני על יחסי חילונים וחרדים בישראל בחדשות ILTV.

התקציר השבועי של "עם אחד" בוחן את ההתפתחויות האחרונות בישראל, בתפוצות, וביחסים בין שתי הקהילות. הערות, בקשות תרגום ספציפיות וכן בקשות למידע נוסף ניתן להפנות לכתובת: office@amechadunited.org יחסי ישראל והתפוצות תקציב המדינה לשנת 2021 – 2022, שאושר על ידי הממשלה השבוע, כולל הקצאה של 40 מיליון ש"ח לאגף ליהדות מתחדשת – שזו מחלקה חדשה במשרד התפוצות. סכום זה מהווה כמחצית מתקציב המשרד לשנת 2020 והוא המיועד לתכניות של התנועה הרפורמית בישראל, ולא בתפוצות. מעבר לכך שהקצאה זו חורגת מאחריות המשרד לטיפוח זהות יהודית בתפוצות, אנחנו בארגון עם אחד מתנגדים להטיית תקציבי המשרד מהמשימה הדחופה של קידום החינוך והזהות יהודיים בתפוצות. מטרה זו חשובה במיוחד לאור הסקרים האחרונים המראים שחיקה עמוקה של הזהות היהודית ושל הקשר לישראל בקרב צעירים היהודיים בארה״ב. חדשות ישראל · הקבינט הגיש הצעה להחזרת מתווה הכותל לסדר היום ויערוך הצבעה על כך בעתיד הקרוב. "הכל שאלה של תזמון", אמר נחמן שי, שר התפוצות. בעוד הממשלה מקווה ששינוים בהסדרי התפילה בכותל ישפרו את היחסים בין ישראל ליהודי התפוצות, נציגי עם אחד הדגישו לשר התפוצות שהמהלך לא יביא לתוצאות הצפויות. זאת מכיוון שהכותל לא מעניין את רוב יהודי ארה"ב, ולמעשה רובם אף פעם לא ביקרו בישראל (מעל 60%). השקעה בחינוך וזהות יהודיים הם צעדים בעלי השפעה רבה ונחרצת ליצירת קרבה בין ישראל ליהודי התפוצות. · על ישראל ללמוד מהניסיון הכושל של הפרטת הכשרות בארה״ב ולא ליישם את רפורמת הכשרות של השר מתן כהנא. כך מסביר הרב שמואל פרוזנסקי, מוותיקי רבני ארה״ב. לדבריו בשנים האחרונות, עבר שוק הכשרות בארה״ב תהליך הפוך וכיום רוב מוצרי מזון מקבלים את ההכשר מאחד מארבעה גופי הכשרות המרכזיים. הדבר הוביל ליעילות רבה יותר ולהעלאת רמת הכשרות במדינה. התפתחויות בתפוצות "רבנים רפורמיים חוששים לדבר על ישראל", כך התבטא אחד ממנהיגי היהדות הרפורמית בארה״ב רבאי עמיאל הירש, בראיון לעיתון מקור ראשון. בניתוחו הוא מסביר כי מנהיגי קהילות רבים חוששים לא רק מעמיתיהם הפרוגרסיביים אלא גם מקבוצות קטנות אך קולניות מבין באי בתי הכנסת. לדברי הירש הפתרון לשימור הזהות היהודית ועתיד היהודי בארה"ב נעוץ בחזרה למרכזיות הזהות הלאומית היהודית ולערכים היהודיים וזניחת האתוס האוניברסלי הכוללני המשמש כיום כבסיס להשקפת עולמה של היהדות הרפורמית בארה״ב. חרם ה-BDS והטייה אנטי-ישראלית רשת המרכולים הגדולה באקוודור, "קבוצת אל רוסו", הודיעה כי היא תסיר את גלידת בן אנד ג'ריס מהמדפים ב-180 סניפיה במדינה. בכך החברה מצטרפת לרשימה ארוכה של רשתות מזון, מרכולים ומסעדות מסביב לעולם שהחליטו לתמוך בישראל נוכח אפלייה זו. במקביל, פקידי ממשל במדינת אילנוי בארה״ב הזהירו את חברת יוניליבר שתחזור בה מהחלטתה להחרים את יהודה ושומרון או שהמדינה תפעיל נגדה עיצומים כלכליים. וועדת הגבלות החרם על ישראל של וועד המדיניות ההשקעות של מדינת אילנוי צפויה להתכנס בקרוב כדי לאשר הקצאה של 90 יום לחברת יוניליבר שבהם תוכל להפוך את החלטת בן אנד ג'ריס. "עם אחד" בחדשות · בעקבות אישור הרפורמה בשירותי הכשרות והרפורמה הצפויה בתקנות הגיור, ארגון עם אחד טוען במאמר דעה בעיתון הג'רוזלם פוסט שכדי לשמר את זהותה היהודית, על ישראל לקבוע תקן יהודי אחיד ולהבטיח שגוף ממשלתי, דוגמת הרבנות, יהיה מופקד על שמירת התקן הזה. · יו"ר השותף של עם אחד, ד"ר שמואל (אירווינג) ליבוביץ, העניק ראיון ארוך ומפורט לשבועון "בשבע", בו הוא מסביר את הליכי הרוח והמגמות בקרב יהדות התפוצות.

שלמה ורדיגר, יו"ר "אגודת ישראל" בצפון אמריקה, איננו מתרשם ממספרים. הגם שהאורתודוקסיה כיום מונה רק כעשרה אחוזים מיהדות ארה"ב, הוא טוען שהיא הרוב האמיתי מבחינת התמיכה בישראל והעתיד היהודי ביבשת. בריאיון עמו הוא תוקף את הזרם הרפורמי, מספר על התמיכה בצה"ל ובמדינת ישראל ועל הקשרים הקרובים עם ממשל טראמפ, ודורש מממשלת ישראל: הכירי בנו ככוח המרכזי של יהדות אמריקה מאת צביקה קליין מה ההבדל בין יהודי אופטימי לבין יהודי פסימי", שואל אותי איש העסקים והפילנתרופ החרדי־אמריקני שלמה (סול) ורדיגר בתחילת שיחתנו. "מי שאומר 'זה לא יכול להיות גרוע יותר' הוא האופטימי, ואילו הפסימי הוא זה שאומר 'זה דווקא כן יכול להיות'". ורדיגר, המשמש יו"ר ארגון "אגודת ישראל" בצפון אמריקה, מספר את הבדיחה הזו כדי לתאר את המצב בישראל, "מצב משוגע" כהגדרתו. "כל הזמן יש אירועים דרמטיים שמתרחשים", הוא צוחק ומסביר. "לפני כמה שבועות החלה הסערה סביב חוק הלאום, יש הנושא התמידי הפלשתיני וכמובן גם השיח על הפלורליזם היהודי". ורדיגר לא מחכה לשאלותיי. הוא כמו ממשיך את שיחתנו מלפני כמה שבועות, עת ביקר בישראל כראש משלחת של מנהיגים יהודים־אורתודוקסים שביקשו לתמוך בממשלת ישראל בעקבות ביטול מתווה הכותל וקידום חוק הגיור, נושאים שמכעיסים מאוד את הארגונים היהודיים הליברליים בארצו. "תסתכל על מי שמחזק את הזהות היהודית, עוסק ב'קירוב' ומקדם את החינוך היהודי, בין אם בבתי הספר או בקמפוסים בארה"ב. זה אנחנו, האורתודוקסים. אלה שהילדים שלהם לא מחוברים הם הרפורמים, ואני מצר על כך. הם מאבדים מספר לא פרופורציונלי של אנשים שמתחתנים בנישואי תערובת ומתבוללים. אין לנו בעיה איתם, הלב שלנו יוצא אליהם. אצלנו המצב שונה לחלוטין: אנחנו משקיעים מיליוני דולרים ושעות עבודה אינסופיות כדי להחזיר את אותם צעירים יהודים שרחוקים מהיהדות למקורות". למרות הדברים הנחרצים של ורדיגר, ודאי שיש ל"אגודת ישראל" בעיה עם היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, במיוחד סביב האירועים האקטואליים כמו ביטול מתווה הכותל וקידום מתווה הגיור ברוח אורתודוקסית. עבור היהדות הלא־דתית המאורגנת בארה"ב מדובר במשבר של ממש. ראשי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית ביקרו את ממשלת ישראל על כך, והשקיעו מאמצים גדולים במטרה להשפיע על דעת הקהל הישראלית בנושא. את ורדיגר, אף שלא יודה בכך, הדברים מכעיסים. "הם מגיעים לארץ ישראל כנציגי היהדות באמריקה, וזו בעיה. כי האמת היא שהעתיד של היהדות באמריקה הוא של האורתודוקסים". לדבריו, "בארה"ב בלבד, מבלי לספור את קנדה, יש 150 אלף ילדים אורתודוקסים שלומדים בישיבות ובבתי ספר לבנות. זאת מכל קצות הקשת האורתודוקסית, החל מחסידי סאטמר וכלה במודרן־אורתודוקס". לטענתו, "אנחנו גם יותר 'פרו ישראלים' מאשר הזרמים האחרים: רכשנו דירות בישראל עבור הילדים שלנו, אנחנו טסים לישראל בחגים, שולחים את ילדינו לישיבות ומדרשות בארץ ותומכים בנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ כשהוא מקבל החלטות חיוביות כלפי ישראל. אצלם, המצב הפוך". האורתודוקסיה היא הרוב שלמה (סול) ורדיגר הוא חסיד גור, ואחד הפילנתרופים המוכרים ביותר בעולם החרדי־אמריקני. הוא מייסד, מנכ"ל ונשיא חברת "אאוטרסטאף", המשווקת ביגוד רשמי עבור קבוצות ספורט ב־NBA, ב־NFL ובליגות נוספות בארה"ב. הוא אב לארבעה, סב ל־19, ומתגורר בניו יורק. כאמור, הוא משמש יו"ר חבר הנאמנים של "אגודת ישראל" באמריקה. כדי להבין את גודל הונו די לציין את העובדה שהוא היה המממן העיקרי של אירוע סיום הש"ס של אגודת ישראל, שבו השתתפו כ־90 אלף איש. בניגוד לנשיא התנועה הרפורמית הרב ריק ג'ייקובס, אשר לא קיבל הזמנה לאירוע פתיחת השגרירות בירושלים, ורדיגר וחבריו הם אורחים קבועים באירועים השונים הקשורים לממשל האמריקני הנוכחי. "השתתפתי באירוע פתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים וגם באירועי יום העצמאות האמריקני שארגן השגריר דיוויד פרידמן לפני כמה שבועות. לא ייאמן כמה חרדים היו באירועים האלה. הרי אנחנו התומכים הגדולים ביותר של ישראל בתקופה זו. אנחנו גם מפעילים לובי בוושינגטון שהוא הכי פרו ישראלי שיכול להיות". בחודש מארס האחרון הוביל ורדיגר משלחת של מנהיגים אורתודוקסים־אמריקנים לישראל, כשהמסר בפיהם ברור: אנחנו העתיד של יהדות ארה"ב. אתם חייבים לשמוע אותנו, לא רק את הרפורמים. קוראים להם "עם אחד", התאגדות של ראשי ארגונים יהודיים אורתודוקסיים, הכוללת רבנים אך גם עסקנים ופילנתרופים דתיים־חרדיים מרחבי הזרם האורתודוקסי בארה"ב. הם נפגשו עם צמרת ההנהגה הישראלית, החל מראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ועד חברי הכנסת החרדיים. לטענתם, "היהדות האורתודוקסית תומכת בישראל בצורה מלאה, והיא אינה הולכת ומתבוללת כמו הרפורמים והקונסרבטיבים. היא הופכת לאליטה הבאה ביהדות ארה"ב. "אם בישראל יקבלו החלטה שתשפיע עלינו ותשנה את הסטטוס קוו – מגיע לנו להיות חלק מהשיח הזה. אנחנו לא אומרים לרפורמים 'עופו מכאן', אנחנו לא אומרים 'אתם לא יהודים', אלא מסבירים לממשלת ישראל שהם צריכים להתעורר ולהבין מה העתיד של יהדות ארה"ב. הרי ארץ ישראל ללא תמיכה חזקה של יהדות ארה"ב היא בסכנה, והתמיכה הזו לא מגיעה מהרפורמים. הילדים שלהם מפגינים למען ה־ BDS ונגד מדינת ישראל, והם לא יהיו כאן בעוד כמה שנים אם הם ימשיכו עם נישואי התערובת". ורדיגר מספר כי במהלך הביקור בישראל הוא שוחח עם אחד משרי הממשלה ואמר לו: "אם אתה יהודי דתי שחי בישראל, אתה לא צריך לדאוג עם מי הילד שלך יתחתן. גם אם אתה חילוני זה לא כזה סיפור, שכן רוב הסיכויים שהוא יתחתן עם יהודייה. בארה"ב זה אחרת, ולכן צריך להכיר בנו. אנחנו לא מנסים 'לעשות שרירים' אבל כן מבקשים שיתחשבו בדעתנו סביב נושאים הקשורים לשינוי הסטטוס קוו היהודי בישראל". ורדיגר מזכיר את עניין מתווה הכותל, ועוקץ: "הרי אפילו נשיא ארה"ב טראמפ הבין שהמנהג הוא שגברים מתפללים בצד אחד ונשים בצד שני, ובאמצע ישנה מחיצה". לא מתערבים בפוליטיקה הישראלית זה מעניין כי פעם המצב היה הפוך: היהודים הליברלים תמכו במדינת ישראל ואילו החרדים לא היו אלה שפעלו למען הקמת המדינה וחיזוקה. "כי היהודים הליברלים הלכו הכי שמאלה שאפשר. כיום, התמיכה הגדולה ביותר בישראל בממשל ובקמפוסים האוניברסיטאיים מול ה־BDS זה אנחנו. בעוד עשור או 15 שנה אנחנו נהיה הרוב של יהודי ארה"ב". אמנם אתם מתפתחים יותר מהם, אבל להגיד שבעוד עשור תהיו הרוב זה לא לגמרי מדויק. הרי כיום אתם רק 10 אחוזים מיהודי ארה"ב. השאר הם רפורמים, קונסרבטיבים או כאלה שלא משויכים לזרם. איך אתה יכול להתעלם מכך שהם הרוב? "הרוב שלהם היום לא אומר כלום. נכון, הם יהודים, והולכים אולי פעם בשנה לבית הכנסת ביום כיפור. אני לא מספיק מכיר את המנהגים שלהם. אבל האם הם יתחתנו עם יהודים? סטטיסטית כנראה שלא. אז אל תבואו לממשלת ישראל ותמכרו להם לוקשים". אתה מצייר את "אגודת ישראל" כאילו היא נלחמת למען מדינת ישראל, כאילו היא הגוף הכי פרו ישראלי שיש באמריקה. זה לא בדיוק נכון… "קודם כול, אני לא מדבר בשם 'אגודת ישראל'. עם זאת, 'אגודה' הייתה תמיד בקדמת הלובי למען ישראל. אנחנו לא מתערבים בפוליטיקה הישראלית, אבל בדיונים הקשורים ליהודי ארה"ב אנחנו דורשים לקחת חלק. הנושאים שעליהם דיברנו אינם פנים־ישראליים אלא קשורים ליהודים בכל העולם. לא התייעצו איתנו סביב מתווה הכותל או הגיור – וחבל, כי הרי אנחנו חלק בלתי נפרד ומרכזי ביהדות ארה"ב". לדבריו, גדולי הדור החרדים בישראל הם אלה המתעסקים בנושאים הבוערים, כגון הגיוס לצה"ל. "הגיוס לצה"ל זה לא המומחיות שלנו, אנחנו לא צריכים לנקוט עמדה כיוון שיש את מועצת גדולי התורה בארץ. הם מבינים בנושאים פנים־ישראליים, ואנחנו סומכים עליהם. מאידך גיסא, בכל פגישה עם הממשל בוושינגטון ועם ראשי רשויות מקומיות אנחנו מזכירים את התמיכה בישראל". מהי הדעה האישית שלך בנושא גיוס בני ישיבות חרדים? "אני סומך על הרבנים בארץ ישראל. הייתי בארץ לפני כמה שבועות, ונפגשתי עם הרב גרשון אדלשטיין (ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, העומד בראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה). הוא אמר לי 'שלוימי, אל תחשוש, אנחנו יודעים להתמודד עם מצבים כאלה; תגיד לרבנים בארה"ב שהמצב תחת שליטה'. אין לנו כארגון דעה בנושא. אנחנו לא חיים בארץ, זה לא מערב את המשפחה והילדים שלנו, וזה נושא פנים ישראלי. אז מי אנחנו שנביע עמדה בנושא?" פחות קיצונים, יותר אחדות ורדיגר אמנם מסרב להתבטא מפורשות, אך סביר להניח שגישתו לצה"ל ולמדינת ישראל מעט שונה מזו של "אגודת ישראל" הישראלית. החרדים האמריקנים, כמו חרדים בקהילות יהודיות אחרות בעולם, בדרך כלל פתוחים יותר ופחות קיצוניים מאחיהם ואחיותיהם בארץ. כמובן ישנן חסידויות מחמירות וקיצוניות, אך באופן כללי הקהילה החרדית־אמריקנית פתוחה הרבה יותר לעולם ולמודרנה, כיוון שהיא חיה בארץ שאיננה יהודית ומוכרחה לשמור על קשר עם הסובבים אותה. למשל, לעיתון "משפחה" באנגלית יש אתר אינטרנט רשמי, וכך גם לעיתוני "המודיע" ו"יתד נאמן" בארה"ב. למהדורות בעברית אין אתרי אינטרנט, וגדרי הצניעות שונים בשתי המדינות. לאחרונה החלו באתר ובמדיה החברתית של עיתון "משפחה" באנגלית לשלב תמונות של נשים, דבר שלא מקובל בכלי תקשורת חרדיים אחרים – אפילו בארה"ב. האם החרדים בארה"ב ובישראל שונים? "כן ולא. קשה להגדיר איך בדיוק, אך אני חושב שיש יותר אחדות בין הסוגים השונים של האורתודוקסים בארה"ב מאשר בישראל. לאחרונה דיברתי עם רב ממועצת גדולי התורה בארץ שאמר שכיום המצב יותר רגוע, יש יותר שלום בין הקהילות החרדיות השונות. אצלנו יש מועצה אחת של גדולי התורה. בארץ יש כל־כך הרבה. אולי כיוון שאנחנו קהילה קטנה יותר זה יותר קל לנו. אצלנו יש האירוע הקבוע של סיום הש"ס שבו משתתפים 90 אלף איש, ואילו בארץ ישראל יש כל־כך הרבה אירועים קטנים יותר, בלי העוצמה הגדולה שיש אצלנו. "לצערי, חלק מהחרדים בארץ ישראל מוציאים שם רע לרוב הקהילה. גם אצלנו בארה"ב יש חרדים ששורפים דגלי ישראל או מפגינים על נושאים מטומטמים. אך עושה רושם שיש יותר חרדים קיצונים בארץ ישראל מאשר בארה"ב". ורדיגר מביא כדוגמה שוב את הפרו־ישראליות שלו ושל קהילתו, אך הדבר ככל הנראה ממחיש עד כמה החרדים בארה"ב שונים בתכלית מאחיהם במולדת. "לאחרונה היה בר מצווה לנכד שלי. אמרתי לו 'יוסף, איזה חסד תרצה לעשות לכבוד בר המצווה שלך?', והוא השיב לי מיד שהוא רוצה לחגוג עם חיילים. תבין, הוא חרדי, דובר יידיש, לומד בישיבה חרדית. ארגנתי ערב בחברון, הבאנו משאיות מלאות אוכל טוב, והגענו לבסיס שבו משרתים 50 חיילים. הרמנו שם ערב שכולם יזכרו עד סוף חייהם. לדעתי עשינו שם קידוש ה' של ממש. "חשוב להבין שהחרדים האמריקנים שהם אנטי ישראלים, אנטי צה"ל – הם מיעוט. זה קמפיין של גופי קיצון, ואנחנו כקהילה החרדית הרחבה צריכים כנראה יחסי ציבור טובים יותר. גם החרדים בישראל צריכים יחסי ציבור טובים יותר. בחגיגת בר המצווה בחברון היית יכול לראות חיילים וחיילות, דתיים ולא דתיים. אני מבטיח לך שהרפורמים והקונסרבטיבים לא עושים דברים כאלה. יש לי הרבה מאוד חברים מהקהילה האורתודוקסית בארה"ב שמארגנים אירועים כאלה. אנחנו לא חריגים במקרה הזה. היינו מעורבים בתרומה של ספרי תורה לבסיסים צבאיים, ויש לי חבר שלקח על עצמו מעין חסות על מספר בסיסים צבאיים בישראל. ישנם הרבה מאוד אירועים שלצערי לא מגיעים לחדשות. אתם שומעים רק על הפגנות נגד הגיוס שבהן זורקים אבנים". ייתכן שאתה צודק, אבל עדיין לא תראה הרבה מאוד חרדים בארץ עושים את מה שאתה וחבריך עושים… "אני לא יודע אם זה נכון או לא. אני לא נמצא בישראל מספיק. מאידך גיסא, אני לא רואה יותר מדי חסידי גור ובעלז מפגינים ברחובות. אני כן רואה אותם עושים משהו כדי להגיד תודה לצה"ל ולגורמים אחרים". מיעוט שהוא הרוב למה חשוב לך לתמוך בצה"ל? "זו הכרת הטוב. הם שומרים על הארץ שלנו. כולנו מרגישים כך בקהילה שלנו. מה שמדאיג אותנו זה שהצבא משנה את הסטטוס קוו שסוכם בהקמת המדינה, ומבקשים להגדיל את מספר החרדים המתגייסים. ממה שאני מבין, הסיבה לכך שחרדים רבים התנגדו לחוק הגיוס החדש הוא שכבר מגיעים למספרים שעליהם סיכמו, כך שלא ברור על מה המהומה. "האם חנויות בארץ יהיו פתוחות בשבת? אין לנו זכות להתערב בזה. אנחנו כאן רק כדי להשמיע את קולנו ולדאוג לכך שבממשלת ישראל יבינו את הכוח שיש לקהילה שלנו באמריקה. שיכירו בנו. ריק ג'ייקובס וחבורתו לא מייצגים את יהדות ארה"ב". בריאיון עם ג'ייקובס שפורסם כאן בשבוע שעבר, הוא הסביר שנישואי תערובת יכולים לגרום ל'קירוב' של אנשים לא יהודים אל תוך היהדות. ורדיגר צוחק. "הוא משוגע. הוא מאבד את הזהות היהודית של המשפחות היהודיות לדורות הבאים. אתה רציני? אם כך, כנראה שקירוב מבחינתו זה עץ אשוח ולצדו חנוכייה. זה אבסורד. הרי גם ככה הם לא מספיק חזקים, אז אם הם יקדמו את נישואי התערובת הם אבודים לעולמי עולמים. יש סטטיסטיקות כאלה, אני לא ממציא כלום". יש שבר בין ישראל לקהילה היהודית־אמריקנית? "אין שבר כזה, לא עם היהדות האורתודוקסית. השבר שיש הוא רק בצד הרפורמי והקונסרבטיבי שמרגישים שהם מופלים לרעה בישראל. העניין הוא שזה פשוט לא נכון. התמיכה של האורתודוקסים בישראל חזקה מאוד". ובכל זאת בוא נחזור למספרים: אתם מיעוט בקהילה היהודית אמריקנית, 10 אחוזים לפי הסקרים העדכניים. "אולי 10 אחוז במספרים, אבל זה כרגע, וזה לא פרופורציונלי לתמיכה שיש לנו כלפי ישראל. תגיע לוועידת איפא"ק ותראה שם מאות דתיים, חלק מהם גם שותפים פעילים בהנהגה. נגיד ששאר היהודים בארה"ב שאינם אורתודוקסים הם 90 אחוזים. כמה אחוזים מהם מגיעים לבקר בארץ? הנוצרים האוונגליסטים מבקרים יותר מהם בישראל. מי מהם מדבר עם הסנאטורים וחברי הקונגרס בעד ישראל? הרבה פחות מאיתנו. אותם 90 אחוזים לא משקפים את הערך המספרי שלהם להמשכיות של ארץ ישראל". למרות התוקפנות כלפי התנועה הרפורמית, ורדיגר מבקש להעביר מסר של פיוס. "אני אשמח להזמין את ריק (ג'ייקובס) לשבת, רק שלא יגיע עם רכב. אנחנו מדי שבת מארחים הרבה מאוד אנשים, הרבה מהם לא דתיים, ומנסים לקרב אותם. אשמח שהוא יגיע אלינו לשבת, רק שלא יגיד שהוא מייצג את היהודים באמריקה – כי הוא לא". קרובים אל הממשל הזכרת את הנשיא טראמפ. זה מעניין שפתאום אתם הקרובים לממשל האמריקני, בעוד שעד כה אלו היו הרפורמים וארגוני השמאל, שהיו מחוברים יותר לנשיא הקודם ברק אובמה. "תראה מה שקרה בבחירות האחרונות בארה"ב, ותבין שא־לוהים מנהל את העולם. יש כאן נשיא שה' שלח אותו, שהוא החבר הכי טוב שהיה לישראל אי פעם. הוא תומך בישראל בצורה יוצאת דופן, ומממש את ההבטחות שלו. מי היה חושב לפני כמה שנים שאנשים כמו טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר, והשגריר דיוויד פרידמן, ירכיבו את הממשל. מדובר באנשים שמבינים את החברוּת החשובה של ארה"ב וישראל. זה משב רוח רענן. כיהודים יש לנו הרבה מאוד הכרת הטוב כלפי הנשיא. שגרירה באו"ם כמו ניקי היילי זה דבר מדהים. אנחנו חייבים להראות לה כמה אנחנו מעריכים את פועלה. אני עובד כעת על כמה דרכים להפיק אירועים שיוכיחו כמה אנחנו מודים לה על פועלה". איך המעמד שלכם השתנה מול הממשל האמריקני בעת חילופי השלטון? "כמובן שהיינו חלק מהשיח במהלך ממשל אובמה, אך אידיאולוגית לא ראינו איתו עין בעין. יש לנו חיבור ברעיונות ובאידיאלים עם אנשי הממשל הנוכחי, שחולק עמנו את הערכים והיחס כלפי ישראל. זה עולם אחר לגמרי. פעם לא היו מקשיבים לנו בבית הלבן, היום אנחנו כבר בין הראשונים שפונים אליהם כדי להתייעץ ולהביע עמדה". יש לך מסר לישראלים? "תבינו שהעתיד של כלל ישראל באמריקה הוא אורתודוקסי. אנחנו החזקים והתומכים הגדולים ביותר של ישראל, ונהיה כאן לעולם ועד, דורות על גבי דורות. אנחנו הציבור החזק, זה שהישראלים צריכים להכיר, ואם ממשלת ישראל רוצה לדבר עם יהודי ארה"ב על קבלת החלטות – שידברו אתנו". •